צורתו התלת-מימדית של מוצר עשויה להיות כשירה לרישום כסימן מסחר

חברה המייבאת ממתק שוקולד קרמל המשווק בשם "שוקודנס", עתרה לדיון נוסף בפס"ד של ביהמ"ש העליון, בו התקבל ערעור שהגישו יצרנית ממתק שוקולד קרמל בשם "טופיפי" ובעלת הרשות לעשות שימוש בסימן המסחר שנרשם בפנקס סימני המסחר. 

ביסוד הסכסוך עמדה בקשה לרישום סימן מסחר שכללה תצלום 3 יחידות ממתק "טופיפי" משלוש זוויות שונות. הסימן נרשם באוקטובר 2003. צורתו התלת מימדית של הממתק "שוקודנס", המשווק ע"י העותרת, דומה לצורתו של הממתק "טופיפי". המשיבות תבעו את העותרות בגין עוולות של הפרת סימן מסחר רשום ועשיית עושר שלא במשפט. ביהמ"ש המחוזי דחה את תביעתן. המשיבות ערערו לביהמ"ש העליון וטענו כי סימן המסחר שלהן הינו סימן מסחר תלת-מימדי, המורכב מצורתו של ממתק "טופיפי", ולא כפי שקבע ביהמ"ש המחוזי, אשר לפי תפיסתו, צורתו התלת-מימדית של מוצר אינה כשירה לשמש כסימן מסחר. ביהמ"ש העליון ביטל את פסיקת ביהמ"ש המחוזי והורה כי ההליך יוחזר לדיון בביהמ"ש המחוזי, כדי שתוכרע סוגית תוקפו של הסימן בהתאם לקביעות הבאות:

 1.  סימן המסחר של המשיבות הינו סימן תלת ממדי המתייחס לצורתו של ממתק "טופיפי".

 2. באשר לאפשרות רישומה של צורתו התלת ממדית של מוצר כסימן מסחר, צורתו התלת ממדית של מוצר עשויה להיות כשרה לרישום כסימן מסחר בנסיבות מסוימות. זאת, במידה ורכשה במהלך השנים אופי מבחין נרכש כלומר, צורה שציבור הצרכנים מקשר בינה לבין טובין ממקור מסוים ובלבד שמוכח האופי המבחין הנרכש וכן היעדרו של תפקיד אסתטי או פונקציונאלי לצורת המוצר. כך, ככל שצורת המוצר ממלאת תפקיד פונקציונאלי או אסתטי, היא תהיה בלתי כשרה לרישום אף אם רכשה אופי מבחין למעשה. לעומת זאת, באותם המקרים בהם יוכח בבירור כי צורת המוצר ממלאת בפועל תפקיד של סימן מסחר, תוענק לה הגנה מתאימה במסגרת דיני סימני המסחר.

טענת העותרות בד"נ התמקדו בחשש כי הסטנדרטים החדשים ייצרו חוסר וודאות משפטית וישבשו את חיי המסחר שכן בין השאר קשה יהיה לקבוע מהו פרק הזמן הדרוש לשם הפיכתה של צורת מוצר לבת רישום כסימן מסחר כמו גם מתי יידע המתחרה כי הוא רשאי לייצר מוצר דומה; מהו ההבדל בין סימן מסחר מסוג זה לבין מדגם ועוד. כמו כן הובע החשש כי שיטה זו תאפשר קיומו של סימן מסחר ללא רישום תוך יצירת מונופול מוחלט ובלתי מוגבל על ייצור מוצר דומה. 

ביהמ"ש קבע כי  בפסה"ד אומנם נפסקה הלכה חדשה בדיני סימני מסחר, ואמנם להכרעה זו חשיבות בדיני סימני המסחר ובתחום הקניין הרוחני, אך עם זאת, גם אם טמונים בהלכה שנפסקה ע"י ביהמ"ש העליון חשיבות, חידוש, או קושי מסוימים, הרי אין די בכך כדי להורות על קיום דיון נוסף באותה הלכה. בית המשפט קיבל את פסק-דינו פה-אחד, לאחר בחינה מעמיקה של מכלול השיקולים הרלוונטיים, על בסיס עקרונות הדין הישראלי, וכן בחינה מקיפה של המשפט המשווה. ההלכה שנקבעה מאזנת באופן ראוי בין השיקולים השונים הצריכים לעניין, מותאמת להוראות הדין, ומביאה בחשבון את מכלול האינטרסים הרלוונטיים. 

העתירה לקיומו של דיון נוסף נדחתה. העותרות חויבו בשכר טרחת עורך דין בסך כולל של 10,000 ש"ח לטובת המשיבות.

ראה מקור (אתר בתי המשפט): דנ"א 4237/08 אלפא אינטואיט מוצרי מזון בע"מ נ' August Storck KG ו(5.10.09)