אתר חדשות אינו אחראי לדברי לשון הרע שפורסמו בטוקבק

בית המשפט הוסיף והכיר בכך שבדיקה מדגמית של טוקבקים לפני פרסומם והפעלת מנגנון המאפשר הסרה מיד לאחר תלונה, הינם מספקים על מנת שלא להטיל אחריות על האתר; בנוסף קבע כי האתר זכאי למחוק את פרטי מוציא הדיבה אם אלו לא נתבקשו ע"י הנפגע במעמד בקשתו להסיר הטוקבק.

בפרשה שהגיעה לפתחו התבקש בית-משפט השלום בתל-אביב להכריע במספר סוגיות עיקריות הנוגעות לאחריות אתר חדשות ביחס להוצאת לשון הרע על-ידי טוקבקיסט. הטוקבקיסט השתמש בביטויים והאשמות במילים שאין חולק כי יכולים לעלות כדי לשון הרע, בתגובתו לכתבה שפרסם אתר גלובס. בעלי האתר מפעילים מנגנון של סריקת אלפי הטוקבקים היומיים באופן מדגמי על מנת לאתר הודעות לא ראויות. כמו כן, המוקד הטלפוני של האתר נותן מענה מיידי למתלוננים, וגם במקרה זה תלונת הנפגעים מהטוקבק נענתה מיידית והוסרה מהאתר תוך דקות מרגע הפניה. 

בפסק-הדין נדונו הסוגיות הבאות:

תחולת סעיף 11 לחוק לשון הרע, שכותרתו "אחריות בשל פרסום באמצעי תקשורת" על פרסומם של טוקבקים באתר אינטרנט ביחס לבעל אתר חדשות: הסוגיה הינה סוגיה פרשנית שכן החוק מדבר על עיתון מודפס ולא על אתר ברשת. בית-המשפט סקר את הפסיקה הקיימת וציין כי גישה לא פורמליסטית דהיום מובילה למסקנה כי פרשנות תכליתית של החוק (שנכתב בתקופה בה האינטרנט לא היה קיים) מחייבת לראות באתר חדשותי מעין זה כמי שהינו "אמצעי תקשורת" לצורך חוק לשון הרע. יחד עם זאת בית-המשפט גם בחן את הצורך להימנע מיצירת "אפקט מצנן" להיות האינטרנט במה לחופש ביטוי והביא בחשבון גם את היעדר הפרקטיות שיש בנטל על בעלי אתרים לקרוא כל טוקבק וטוקבק. בהתאם, בית המשפט מצא את האיזון הנכון על-ידי פשרה פרשנית לפיה סעיף 11 לחוק חל על אתר חדשות כמו גלובס אשר, כמו בעיתון רגיל, גם בו יש לעורך שליטה מלאה על האמור בו, אך לא על החלק הפתוח לתגובת הציבור, אשר עליו, לצורך העניין, לא חל אותו סעיף 11.

נוהל "הודעה והסרה": בית-המשפט הוסיף וקבע כי פעולות מנהלי אתר לפי נוהל "הודעה והסרה" פוטרת מאחריות בגין לשון-הרע.

התנהלות סבירה ובלתי-רשלנית של בעל אתר: בית-המשפט קבע כי פעולות של בדיקה מדגמית מוקדמת להעלאת הטוקבקים והסרת חומרים פוגעניים לאחר תלונה, הינן פעולות מספקות וסבירות על מנת לצמצם ככל הניתן פגיעה של לשון הרע מבלי לפגוע, כאמור, בתפקוד רשת האינטרנט כבמה ציבורית לחופש ביטוי. לפיכך, סטנדרט הזהירות שנקט האתר הינו ראוי וסביר והתנהלותו לא נמצאה רשלנית.

חיוב אתר בחשיפת פרטי הטוקבקיסט לאחר שאלה נמחקו: בית-המשפט הדגיש כי האיזון הראוי ביותר בין חופש הביטוי ברשת לבין הגנה מפני לשון הרע הינו הוראה לחשוף את מוציא הדיבה. יחד עם זאת, קיבל את הגישה לפיה אם במעמד הבקשה להסיר את ההודעה הפוגענית מהאתר, הנפגע לא מבקש גם את פרטי מוציא הדיבה והאתר בהתאם לא שמר אותם (כפי שאירע במקרה זה), אין בכך כל פסול.

ראה מקור (אתר בית המשפט): ת"א 5844-07 וינטרוב נ' גלובס פבלישר עיתונות (1983) בע"מ
ניתן בתאריך 3.12.09