זכויות יוצרים

זכויות יוצרים סקירה כללית

זכות יוצרים הינה הזכות הבלעדית של היוצר לעשות שימוש ביצירתו וכן למנוע מאחרים מלעשות שימוש באותה יצירה ללא רשותו. שימוש ביצירה כאמור יכול להיות העתקה, פרסום, ביצוע פומבי, העמדת היצירה לרשות הציבור, עשיית יצירה נגזרת ועוד.

 

"יצירה" יכולה להיות בין היתר יצירה ספרותית, אמנותית, דרמטית, אדריכלית, יצירת פיסול, צילום, יצירה קולנועית או טלוויזיונית, תקליט וכן תכנת מחשב. כל זאת בתנאי שהיצירה מקורית ומקובעת בצורה כלשהי.

בנוסף לזכות היוצרים עומדת ליוצר גם זכות מוסרית ביצירתו. זכות זו הינה זכות היוצר לקבל קרדיט על יצירתו וכן הזכות כי לא יעשה כל שינוי ביצירתו.

הענקת זכויות יוצרים ליוצר מגשימה את הרציונאל העומד בבסיס דיני זכויות היוצרים, שהינו עידוד יצירה מקורית. בהעדר אפשרות להגן על יצירות, מעטים יבחרו לעסוק במלאכת היצירה המקורית. 

 

בישראל, דיני זכויות היוצרים מוסדרים בעיקרם בחוק זכות יוצרים, תשס"ח–2007.

 

החוק הגביל וקבע כי לא תינתן זכות יוצרים על רעיון בלבד, על תהליך ושיטת ביצוע, מושג מתמטי, עובדה או נתון, או על חדשות היום, אלא אך ורק על דרך ביטויים של הנ"ל. כמו כן, החוק קבע כי כלל לא תהא זכות יוצרים ביצירות מסוימות - בין היתר בפסקי-דין, חוקים ותקנות. 

 

בנוסף, קבע החוק סוגי שימושים, מוגדרים ומוגבלים בתנאים קבועים מראש, אשר מותר לעשות ביצירה אף ללא הסכמת בעל זכות היוצרים. כך למשל מותר לעשות שימוש הוגן ביצירה. שימוש הוגן יהא בין היתר שימוש לצורך לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה ודיווח עיתונאי. ההצדקה לכך הינה מתן מרחב לחופש ביטוי ומידע.

 

זכות היוצרים ביצירה תהא ליוצר ככלל במשך תקופת חייו וכן 70 שנים לאחר מותו. בתקליט (הכוונה לכל מוצר בו מוטבעים צלילים, לרבות קלטת אודיו, דיסק וכד') תהא זכות היוצרים לתקופה של חמישים שנים ממועד יצירת התקליט.

 

נציין כי למרות שזכות יוצרים הינה זכות קניינית של היוצר, אין חובה בישראל לרשום אותה במאגרים הממשלתיים.

תאריך עדכון: 16.07.2015

המידע באתר זה כללי בלבד, אינו מתיימר להיות מדויק, מעודכן או ממצה ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
על מנת לקבל ייעוץ משפטי במקרה מסוים מומלץ לפנות עם מלוא פרטי המקרה לעורך דין.
לפנייה למשרד בוסתנאי, עורכי-דין לחץ כאן >